הפן האישי בסרט תדמית עסקי 

עבודותיו של צייר הקירות רמי מאירי מוכרות כמעט לכל תושב ישראל, ובודאי לכל תושבי תל אביב. רמי מצייר כבר מעל 30 שנה, תחילה בתל אביב , ובהמשך בכל הארץ ובמקומות שונים בעולם.

כשנחשפתי בשנה שעברה לעבודה המדהימה והמרגשת של רמי מאירי בנחלת בנימין בתל אביב, כמובן מיד זיהיתי את "כתב ידו" האופייני כל כך. עמדתי מוקסם מול הציור שמשתלב כל כך יפה בנוף המיוחד של נחלת בנימין, תוך יצירת מימד אשלייתי חדש.

אז זה הכה בי. הבנתי שאני מכיר עשרות עבודות של רמי, אך מעולם לא ראיתי את היוצר, שמעתי אותו או קראתי עליו.

יצרתי קשר עם רמי, והצעתי לו להפיק סרט תדמית על העשייה המיוחדת שלו. משיחות רבות עם רמי, הבנתי שהקסם הקיים ביצירותיו, נובע מהקסם האישי שלו. צניעות, רגישות, חום, אהבת הטבע והסביבה האורבנית, והמון שמחת חיים, כל אלה מוקרנים אל תוך עבודותיו, ועושות אותן כל כך מיוחדות.

מכאן, הדרך להפיק את סרט התדמית כך שיושם דגש על עבודותיו, אך בעיקר שנחשף לאדם שמאחורי היצירות, הייתה קצרה.

סרט התדמית שהופק נחשב להצלחה. מאז שהסרט עלה לאתר לפני כחמישה חודשים, הוא נצפה על ידי מעל 14,000 (!) צופים, וקיבל משובים מצוינים. בנוסף, הסרט נבחר להקרנה בסינמטק תל אביב, במסגרת פסטיבל 100 שנה לתל אביב.

נוטים לחשוב שסרט תדמית צריך להציג את התוצרים של העסק, ולהעביר מסרים חשובים, כל זאת עם הרבה "גימיקים", על מנת להרשים ולמשוך תשומת לב. זה אולי נכון לסרטי תדמית המכוונים לתערוכות, אשר בהן המטרה להשיג קשב של לקוחות חולפים, כך שיעצרו ליד העמדה שלך. מכיוון שעסקים עושים בין אנשים, אני כלקוח שמתעניין במוצר כלשהו, אשמח לדעת יותר על בעל העסק ועובדיו. במידה ואני "אתחבר" לבעל העסק- סביר להניח שיותר בקלות אחליט על רכישת המוצר באותו עסק. גישה זו נכונה בעיקר לעסקים קטנים, אך- האים לא זו בדיוק הגישה של חברת אפל, שמציבה בחזית התקשורת את סטיב ג'ובס, המייסד והמנכ"ל הכריזמטי?

אין ספק שלפן האישי יש חשיבות מרבית בהצלחת סרט תדמית עסקי.